התרת הספקות
לפי חכמת הקבלה אין תשובה בלי שאלה. אם אתה רוצה לקבל תשובות, צריך שיהיו לך שאלות, הרבה שאלות, הרבה ספקות.
אתה רוצה לקבל את התשובות לספקות שיש לך? לחכמת הקבלה יש תשובות, והן ניתנות ע"י המורה, מורה הדרך, לפי שיטה מיוחדת שנבנתה בעבור האנשים המחפשים תשובה לשאלת "מה הטעם בחיי". תפקידו של המורה- לחדד לך את הספקות, את השאלות, את אי ההסכמות, כדי שיהיו לך מהן כמה שיותר, ועל פניהן, אם תצליח גם לקבל תשובות, תוכל לפעול. תוכל לממש אותן ולראות שהיא אמיתיות, ואז תגלה את האמת, בעצמך.
כל שאלה, כל בעיה שמציבים לנו בחיים, יש לה מטרה אחת- שנמצא את הפתרון. בעצם זה שאנחנו רוצים, מבקשים ודורשים לדעת את התשובה אנחנו מושכים מאור. לכן כל הזמן ירבו עלינו ספקות, ותפקידנו- לעקוף את הספקות ולחפש את התשובה, לא להניח לזה.
כשמורה הדרך, המקובל, שואל שאלה- הוא שואל בשמנו. הוא שואל ליום שבו אנחנו נגיע לספק, לשאלה, נשאל אותה ונקבל את התשובה שהוא נותן כרגע. לפי חכמת הקבלה, עלינו לגלות את הדברים בעצמנו, להשיג אותם, לראות, לבדוק ולקבוע שהם מתאימים לנו, או לא. שזה הנכון וזה הלא נכון. כך אנחנו מתקדמים.
האדם מברר את התשובה שלו ע"י המורה, ע"י המקובלים, אבל גם אם הוא מקבל את התשובה דרך המורה, התשובה ברוב המקרים שכלית, ועליו להעביר אותה לתשובה רגשית. עליו מוטלת האחריות לקחת את מה שהוא הבין ממה שהמורה אמר, וליישם אותה בקשר בינו לבין החברים, בקבוצת הלימוד שלו.
בחכמת הקבלה זה נקרא "חיבור", עליו מוטלת מלאכת החיבור- לחבר את מה שהוא הבין שהמורה אמר לו, לבין ההרגשה שלו. זה נקרא "אהבת חברים".
