דרך ללא מוצא
אם נסתכל על העולם שבו אנחנו חיים, אפשר בהחלט להגיד שהוא נמצא היום במצב של "צניחה חופשית". עוברים על האנושות כל מיני תהליכים, מגיפות, מלחמות ואסונות, שאנחנו לא מבינים את משמעותם ולא יודעים כיצד לנהוג בהם, ויותר מזה אנחנו רואים, שאנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר וכל ניסיון לפתור את המשברים, לא צולח. כך פועל עלינו הטבע, בעל כורחנו, ואנחנו לא יכולים להתערב בזה, ולא משנה מה נחליט לעשות, בפועל, אנחנו לא יכולים לשנות דבר. אנחנו מאבדים שליטה והופכים להיות שפוטים של המצב שמתגלה לנו. כל צורות ההתקשרות, שהשתמשנו בהן עד היום מביאות אותנו למבוי סתום, ונדמה שמתחת לפני השטח הייתה חבויה מחלה קשה יותר מזו הנראית לעין - מחלת האגו.
אנחנו מגלים, יותר ויותר, עד כמה אנחנו תלויים אחד בשני, מצד שני לא יכולים לסבול לחיות אחד ליד השני. השנאה בינינו מתפרצת ונראה שכבר לא ניתן לכבות אותה. כך מראה לנו הטבע היכן בדיוק נמצאת הבעיה, וזה עבורנו מצב טוב, אם נשתמש בו נכון. אם נבין, שרק במידה ונחליף את צורת הקשר הקודמת של פירוד ושנאה לחיבור, נוכל לטפל בכל המשברים החיצוניים והפנימיים. רק נסכים, יחד, שמעל כל ההבדלים עדיף לנו להתקשר באחדות וערבות הדדית, אז נוכל להבריא ולייצר לנו חיים טובים יותר.
