מבידוד לחיבור - משהו חדש וטוב!
כפי שאנחנו רואים, התפרצות נגיף הקורונה גורמת לנו להיות מבודדים יותר ויותר. אסור לבוא במגע, אין ללחוץ ידיים, צריך לשמור מרחק. בקיצור, אסור להתקשר בקרבה פיזית עם אף אחד. נגיף אחד קטן, שמנתק אותנו זה מזה, מדינות, עמים, אנשים, חברים, אפילו בני משפחה. כל צורת החיים שהיינו רגילים אליה מתחלפת בסגר, ניתוק ובידוד. הטבע מראה לנו, שככה כמו שהיינו רגילים, אי אפשר יותר להתקשר עם אחרים. אירועי החיים מאלצים אותנו לשנות את צורת החיים שלנו, ולא, אין לאן לברוח.
עם זאת, רוח הלחימה שקטה. כבר לא מפריחים בלונים, לא זורקים בקבוקים, אין ציוצי שנאה ולא כתובות נאצה. זה כבר לא ימין ושמאל, דתיים חילוניים, בעד או נגד. כולם מאוחדים נגד האויב המשותף החדש- "קורונה". כולם שותפים לפחד וכל עולם מתגייס למשימת ההצלה. כל האנושות יחד.
אז קורונה, זה טוב או רע? אפשר, להסתכל על המגיפה כמכה כואבת, ואפשר לקבל אותה כהזדמנות לשינוי. לחפש צורת התקשרות חדשה, שבה אנחנו שמים בצד את האינטרסים הפרטיים, הכלכליים, הפוליטיים שלנו ומתפנים לדאוג אחד לשני. משתדלים לראות בבידוד, דווקא, את הכוח שמחבר בינינו, ופועלים לאחדות כדי להוציא מתוך הצרה הזאת משהו חדש וטוב.
