איך לנצח את הסרטן בגוף האנושות?

דמיינו לעצמכם... שיש בגופכם תאים, שלכם, שהתקוממו במרד וקיבלו ביניהם החלטה, שלא קשורה לגוף. הם רוצים אוטונומיה! הם רוצים מושבה משלהם, הם רוצים להחליט כמה ומה לקחת לעצמם מהגוף, איך ומתי לפעול ולהתרבות, הם רוצים יותר ממה שיש לאחרים. אותם תאים מגבשים ביניהם כוחות, קמים נגד השלטון ומפתחים לעצמם שיטה ואמצעים איך לחיות על חשבון אחרים כדי לגדול ולהתפתח. מנצלים את הסביבה לטובתם ורוצים רק לחיות טוב וליהנות. ולא רק, הם גם שולחים כוחות לאזורים מרוחקים כדי להתפשט ולפזר את תורתם. וכל שאר התאים "המסכנים" שרק רוצים לעשות עבודתם כראוי כדי לשמור על הגוף שבו הם חיים, שממנו הם מקבלים הזנה ויכולת להתקיים, משתעבדים בעל כורחם לעריץ החדש ונכנעים תחת שלטונו, ויחד, הם כולם, מזרזים את השמדת הגוף כולו. זהו הגוש הסרטני. קבוצה של יצורים שחיים כמו טפיל בגוף המארח, מוצצים ממנו את כל הטוב, מתקדמים ומשתלטים על כל חלקה טובה ומחרבים אותה, בלי להשאיר שבויים, עד הסוף המר.

 

נשמע מוכר? לא ככה מתקיימת החברה האנושית, המודרנית, הקפיטליסטית, הסוציאליסטית? זוהי צורת הקיום שלנו, בני האדם, כתא סרטני בגוף הכללי, שנקרא "אנושות". שכל אחד, כתא בודד, חי לטובת עצמו, יונק מהגוף את כל השפע וכל הטוב שיש לו לתת, גם על חשבון הזולת, עד שהוא קורס ואנחנו בתוכו. לא מתחשבים בטובת הכלל, לא פועלים באיזון עם אחרים, ואין לנו מטרה משותפת - לשמור על קיום ושגשוג המערכת כולה וע"י כך לחיות בשלמות. לכן, כמו בטבע, אנחנו רואים, שהצורה הזו נכשלת, מביאה לכאוס בעולם ומקרבת אותנו לאבדון.

בואו נעצור את התהליך הזה, לפני קריסת המערכות, טרם נגיע לנקודת ה "אל חזור". בואו נפסיק להתנהל כתא סרטני ונתייחס אחד לשני בחיבור, באהבה, בקשר הדדי מיוחד, אז נוכל לבנות מערכת אנושית, שלא תהרוס ותכלה את עצמה, כמו הסרטן כלפי הגוף, אלא מערכת שתפרה את עצמה. מערכת קשר הדדית מאוזנת, בהתאמה לחוקי הטבע. אנחנו צריכים להגיע לסוג כזה של מערכת יחסים בינינו, שבה במקום להידבק כטפילים, למצוץ את כל השפע והתענוג בחיים לעצמנו בלבד, לחפש למלא ולדאוג רק לנו, במקום זה, לבנות קשר חדש בין כל בני האדם, שבו כולם לוקחים וגם נותנים בהסכמה ובאיזון עם חוק האהבה. בואו נחייה כיצורים סימביוטיים, שיכולים לקחת וליהנות, אבל גם מחזירים את חלקנו בהתאמה. זו לא הצורה הטבעית - "אדם בתוך עצמו הוא גר" - חי בתוך עצמו, דואג רק לעצמו, אלא חי ודואג לטובת הגוף המארח שלו, כלל החברה האנושית, שהקיום שלו תלוי בקיומה וטיב הקשר שלו איתה. צורה, שבה הוא לא עושה חשבון מה כדאי לו ומה לא, ומה הוא  מרוויח מכל פעולה, אלא להיפך, הוא עושה חשבון על הזולת, על הקשר הנכון שלו עם השאר, שמחזיק אותנו בחיים.

אז, איך הטפיל הופך לייצור סימביוטי? את זה מלמדת חכמה הקבלה. להיות כזה ייצור בטבע, שיכול ליהנות מכל מה שיש לעולם להציע, אבל גם מחזיר באותה המידה. להיות פרט שמשרת את הכלל, נותן וגם מקבל ממנו בהתאמה, אז נתפוש את צורת החיים המלאה, שכולנו יחד מזדהים ופועלים במערכת אחת שבעורקיה זורמת רוח חיים, ונקבע לעצמנו גורל חדש.

Please reload

הירשמו לקורס בחכמת הקבלה

התחילו את השינוי היום

כתבות אחרונות
Please reload

  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • Odnoklassniki Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon