מעבדות לחירות - איך להיות חופשי ומאושר
האדם מטבעו הוא חופשי, לכן הוא לא אוהב להרגיש שיש עליו מגבלה. בחיים שלנו, רוב המגבלות שיש לנו הן מגבלות "אין ברירה". אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתפרנס, חייבים לציית לחוקי החברה שבה אנחנו חיים, אנחנו כפופים לצרכי הגוף הפזיולוגי, והכי חשוב וגדול עבורנו, אנחנו חייבים ליהנות ולהיות מאושרים. אנחנו מרגישים, אם כי לא תמיד במודע, שיש עלינו מגבלה, שלוחצת אותנו לחפש כל רגע בחיים איך ליהנות, איך להתמלא כמה שיותר וזה נותן לנו את הרגשת החיות. ולהיפך, אם אנחנו לא משיגים את האושר המיוחל, אנחנו נופלים לריקנות ותחושת חוסר טעם בחיים, שעלולה להוביל אותנו למצבים קשים. מי שתקוות האושר לא מנצנצת לו מרחוק, מרגיש שאין לו סיבה לחיות. אנחנו אסורים תחת הרצון ליהנות, ולא משנה ממה, מכבוד, משליטה, ממשפחה, מידע, מכסף וכל מה הוא יכול לקנות לנו. ובזה אנחנו מוגבלים, כי אם אנחנו רוצים ליהנות אנחנו חייבים לפנות לאחד מהאמצעים הללו ולקבל בהם מילוי ותענוג. הטבע מאלץ אותנו לזה, ונותן לנו דחף פנימי לסיפוק הרצונות שלנו. מצד אחד, כך דוחף אותנו הטבע להתפתח, מצד שני, אנחנו מוגבלים בתוך הגוף ובתפישת הקיום שלנו בתוכו.
אז מיהו האדם החופשי? האם אנחנו חייבים להיות כלואים בתפישה הזאת, ומה קיים מעבר לה? ובמידה ונצא ממנה לחופשי, מה נרוויח מזה? לצאת מהקשר הזה אפשר רק אם מתעלים למימד קיום חדש חופשי מעל הרצונות הטבעיים שלנו. כל עוד אנחנו מנוהלים ע"י מכונת הטבע שלנו, קרי - מקסימום הנאה במינימום מאמץ, תמיד נחייה בתוך המבוך. לעד משועבדים לרצונות שלנו, כבולים בתוך סיבות, ידועות מראש, שמכריחות אותנו לחפש להתמלא בתענוג חולף ובזה אין לנו שום בחירה חופשית.
ישנה שיטה שמאפשרת להשתחרר מהעבדות לטבע שלנו, לצאת משליטתו, ולהרגיש עולם אחר. לשבור את הקשר שלנו לטבע הזה, כפי שהוא אוחז בנו היום לעולם חדש, לא לוחץ ולא מחייב לעומת העולם שלנו. למי שרוצה לצאת מהתוכנה שמנהלת אותו, מי שהתוכנה הזו כבר לא מספקת אותו, ומחפש דבר מה נוסף, חכמת הקבלה היא המפתח להתעלות לצורת חיים אחרת, לשם דוחפת אותנו האבולוצייה - להיות חופשי ומאושר.
