איפה אני חי מעל הרצון או בתוך הרצון?

הטבע ברא אותנו כבעלי רצון ליהנות ולהתמלא, וזהו כל חומר הבריאה. והיות, ולא אנחנו יצרנו אותו אנחנו גם לא אחראים עליו. אנחנו לא יכולים להוסיף לטבע כלום כי אנחנו לא יודעים לברוא. אנחנו יכולים רק להניע חומרים ממקום למקום, לשנות את מצב הצבירה שלהם, לפרק או להרכיב אותם בתרכובות כימיות שונות, אבל בחומר עצמו, אין לנו אפשרות להוסיף או להעלים כלום. זה נקרא חוק שימור המסה והאנרגיה. מערכת הטבע היא מערכת אחת סגורה ומוכנה. גם לפני שהתוודענו אליה כך היא הייתה, ותמיד תהיה בצורה כזאת.

 לכן, לא בכדי באה חכמת הקבלה, ומלמדת אותנו להסתכל על המציאות בדרגת הכוחות ולא בדרגת החומר. אם נסתכל על המציאות, נראה בה כל מיני פריטים, שההבדל ביניהם הוא גודל הרצון שלהם, כי הדבר היחידי שקיים במציאות זה רצון. עליו מדברים, אותו חוקרים, אך הוא בלתי ניתן לשינוי.

אז איפה ההשתתפות שלנו בכל הבריאה ? אם אנחנו לא בוראים חומר חדש ולא יכולים לשנות את החומר הקיים, במה אנחנו משתתפים ?

אנחנו יכולים רק להוסיף כוונה, את היחס שלנו לדבר. התוספת הזו מתאפשרת לנו רק במידה ואנחנו בונים משהו מעל הרצון, ומשתמשים בכל הזדמנות שנותנים לנו כדי להיות מעל לרצון.

 

 האנושות כולה מתקיימת בתוך הרצון שלה להתמלא, לא יודעת איך לעבוד מעליו, אין בכלל גישה לשיטה כזאת. הכול הוא ממני, בתוך הרצון שלי, שכיום אני מרגיש שייכות אליו. ובגלל שהאנושות, כל כולה, עובדת בתוך הרצון, היא לא מסוגלת לתפוש איך אפשר להתפתח ממנו הלאה. היא יכולה, להגיע למקסימום בתוך אותו רצון: משפחה, מין, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, במידות שונות של הדברים האלו, אבל כל הפעולות האלו, הן בתוך הרצון. בגלל שאין התפתחות בתוך הרצון, ולא יודעים מה השלב הבא, אז האנושות מתחילה להיות כמו מרקחת בתוך עצמה. אין מקום להתפתח, הגענו למקסימום. עכשיו מתחילים לגדול ואין לאן, אז אנחנו גדלים בתוך עצמנו. זה מה שקורה לאנושות, היא מתרבה בתוך עצמה, וכתוצאה מזה מתחילה להרוס את עצמה.

כמו תופעה של תא סרטני. תא, שגדל בתוך עצמו, לא מתייחס לגוף, הוא לא חי כאיבר שמשמש את הגוף, הוא לא פועל פעולה ממנו כלפי כולם, הוא חי בתוך עצמו, הופך להיות גוש, שבנקודת זמן מסוימת, יכול להרוג את הגוף כולו, ואת עצמו בתוכו. כך האגו מתפתח, כתא סרטני במציאות. הוא מגיע לגודל מסוים של התפתחות, ואם אנחנו עדיין בתוכו, אנחנו נתחיל להתפוצץ בו פנימה, ונקרוס. כך חייה האנושות, ובגלל זה היא מגיעה למצבים, שאין להם פתרון.

ומנגד, אם מתעוררת בנו הנקודה שבלב, רצון להתפתח מעל הטבע האגואיסטי, מתוך הכאוס הזה, נוכל להתפתח ולהשתמש בו בצורה אחרת. לא בתוך הרצון למלא את עצמי אני מתפתח, אלא יוצא ממנו ומשתמש בו אחרת.

חכמת הקבלה מקנה, למי שרוצה, שיטה איך לצאת מהטבע שלו. איך לחיות למעלה ממנו, להתפתח, לרכוש משהו גבוה יותר. זו גישה חדשה, התפתחות חדשה. את זה מלמדת חכמת הקבלה.

 

Please reload

הירשמו לקורס בחכמת הקבלה

התחילו את השינוי היום

כתבות אחרונות
Please reload

  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
  • Odnoklassniki Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon