מה אנחנו יודעים על המציאות שאנחנו חיים בה?
מספרים לנו המקובלים, שהמציאות שאנו חיים בה, היא לא כפי שהיא נגלית לעינינו. מה שאני רואה כדומם, צומח, חי ומדבר, הם חלקי הרצון שלי, שכך הם מציירים לי את המציאות. מנקודה זו, מתחיל הקושי לתפוס על מה כתבו המקובלים. כשאני רואה אנשים, אני למעשה רואה את כל חלקי הרצון שלי, ונראה לי שלכל חלק יש דמות, ולה אני קורא "בן-אדם". וכך, כלפי כל הרצונות שנמצאים בי בדרגות ההתפתחות השונות – דומם, צומח, חי ומדבר, ולכן אני רואה בחוץ בני-אדם, עצים, חיות ואבנים. בעיקר מדבר על זה בעל-הסולם, שהכל זה השתקפות של הרצונות שלי כלפי חוץ. יש אור פשוט ממלא כל המציאות, והתכונות שלי על האור הזה, מכתימות צורות כאלה. לדוגמה, יש לי רצונות, שאני מרגיש אותם עכשיו, יש לי רצונות, שהיו ואינם יותר, יש לי רצונות, שיהיו לי בעתיד, ולכן נראה לי שהעולם מורכב, שיש חיות ואנשים שמתו, או יוולדו בעתיד. יש סוגי רצון, שאני מזהה וכאלה שלא, וכן הלאה.
לכן, טוב שנדע, שאין עולם גשמי מסביבי. זה לא כמו, שאני מתאר לעצמי עכשיו. מה שמורגש לי מבחוץ כ – "העולם שלי" זה למעשה, מה שאני מרגיש בתוך הרצונות שלי. מה שאני מרגיש בפנים, כך אני מצייר כלפי חוץ. אלה הן הרשימות, וכל מה שאני מרגיש זה את המימוש שלהן, ולהן אני קורא "העולם שלי" וכך אני חי בתוכן. יש "סרט" בתוכי, שמוקרן לי מאותן רשימות על האור הלבן. האור קבוע ואין לו שום תנועה, אלה הרשימות בתוכי שכל הזמן משתנות, וכשהן באות במגע עם האור הקבוע, הן גורמות לי, בכל פעם, להתפעלות חדשה.
איך מתעוררות הרשימות? האם יש לי שליטה עליהן? מספר לנו ספר הזוהר, שחלק מהרשימות אני יכול לעורר בצורה הכרתית, וחלקן מתעוררות בי ללא הכרתי. את הרשימות, שלא מתעוררות בי סתם כך, אני יכול לעורר ע"י הכנה, כלומר, שהכנתי את עצמי ויש לי כוח לעכל אותן. מצב כזה מתרחש, כשאני מתערב, ומאיץ את התהליך וזה נקרא "אחישנה". ויש רשימות, שמתעוררות לפי סדר קבוע ומעצמן, מצב זה נקרא "בעיתו" כלומר בדרך הטבע, כפי שהוא מעורר אותן, אין לי בהן נגיעה, ואין לי יכולת להשפיע עליהן. יש לי השפעה רק על סוג מסוים של רשימות, וההשפעה שלי היא היכולת לזרז את יציאתן. ברוחניות, בהרגשה הפנימית שלי, אין צורך לצייר, כי שם אני מרגיש. יש שם רצון, ומה שאני מרגיש, זו התפעלות שלי ממה שנמצא בתוך הרצון.
