השלמות שבהופכיות

לפי חכמת הקבלה, העולם "שלנו", הגשמי, הנחווה על ידינו דרך חמשת החושים, הוא בסה"כ בבואה, העתקה של העולם העליון. העולם העליון, הרוחני, הוא פנימיות האדם שהגיע להשגה רוחנית, החי מעל מגבלות האגו וחווה את המציאות כמערכת של כוחות. בעולם זה שולטים חוקי הטבע האמתיים, החוקים הרוחניים. החיים הרוחניים מתקיימים בתודעה אחרת ואינם מוגבלים ע"י הגוף הביולוגי. הם מושתתים על שני כוחות - כוח הרצון וכוח המילוי. הרצון שלנו, והמילוי הנכנס לתוכו מהחוץ.

האדם נברא כרצון לקבל הנאה ותענוג. לעומתו, הכוח היחיד הקיים במציאות הוא כוח האהבה, ההשפעה. כוח זה אינו מורגש ע"י האדם כל עוד לא רכש את החוש הנוסף, החוש לרוחניות - "החוש השישי". הפער בין שני כוחות אלו הוא הגורם לאדם שעוד לא הגיע להשגה רוחנית, לקשת שלמה של רגשות "שליליים", אלה המורגשים לנו ככאב, שנאה, קנאה, פחד וכ"ו. מציאות זו מתקיימת, כאמור, כי כוח ההשפעה הבא מחוץ לנו, ואנחנו - הרצון לקבל לעצמנו תענוגים, לא נמצאים בשווי הצורה זה עם זה. לניגודיות הזו בין הכוחות בטבע היבטים נוספים. ההופכיות הקיימת בין הכוחות בטבע היא הגורמת לתנועה, היא המאפשרת התפתחות וצמיחה. כך התפתח כדור הארץ וכך מתקיימים בו חיים. רק באיזון המתח הקיים בין כוח המשיכה לבין כוח הדחיה מתאפשרים החיים ביקום כולו. כך גם בגוף האדם, בו המערכת ההורמונלית מאזנת את הכוחות החשמליים הנחוצים לגוף כדי לתפקד, ובכל המערכות סביבנו ובתוכנו. הפער המורגש לאדם בין המצבי