השלמות שבהופכיות

לפי חכמת הקבלה, העולם "שלנו", הגשמי, הנחווה על ידינו דרך חמשת החושים, הוא בסה"כ בבואה, העתקה של העולם העליון. העולם העליון, הרוחני, הוא פנימיות האדם שהגיע להשגה רוחנית, החי מעל מגבלות האגו וחווה את המציאות כמערכת של כוחות. בעולם זה שולטים חוקי הטבע האמתיים, החוקים הרוחניים. החיים הרוחניים מתקיימים בתודעה אחרת ואינם מוגבלים ע"י הגוף הביולוגי. הם מושתתים על שני כוחות - כוח הרצון וכוח המילוי. הרצון שלנו, והמילוי הנכנס לתוכו מהחוץ.

האדם נברא כרצון לקבל הנאה ותענוג. לעומתו, הכוח היחיד הקיים במציאות הוא כוח האהבה, ההשפעה. כוח זה אינו מורגש ע"י האדם כל עוד לא רכש את החוש הנוסף, החוש לרוחניות - "החוש השישי". הפער בין שני כוחות אלו הוא הגורם לאדם שעוד לא הגיע להשגה רוחנית, לקשת שלמה של רגשות "שליליים", אלה המורגשים לנו ככאב, שנאה, קנאה, פחד וכ"ו. מציאות זו מתקיימת, כאמור, כי כוח ההשפעה הבא מחוץ לנו, ואנחנו - הרצון לקבל לעצמנו תענוגים, לא נמצאים בשווי הצורה זה עם זה. לניגודיות הזו בין הכוחות בטבע היבטים נוספים. ההופכיות הקיימת בין הכוחות בטבע היא הגורמת לתנועה, היא המאפשרת התפתחות וצמיחה. כך התפתח כדור הארץ וכך מתקיימים בו חיים. רק באיזון המתח הקיים בין כוח המשיכה לבין כוח הדחיה מתאפשרים החיים ביקום כולו. כך גם בגוף האדם, בו המערכת ההורמונלית מאזנת את הכוחות החשמליים הנחוצים לגוף כדי לתפקד, ובכל המערכות סביבנו ובתוכנו. הפער המורגש לאדם בין המצבים השונים, הניגודיות, היא גם זו המאפשרת לנו לזהות ולהתרשם מהמציאות. רק מתוך החושך נזהה את האור. רק מתוך הקור נרגיש את החום, ורק מתוך הריחוק נרגיש קירבה. בשל תכונת הרצון לקבל, האדם המחפש הנאה כל הזמן, נמצא בריצה אינסופית אחר הרגשת התענוג. עם כניסת המילוי לתוך הרצון, נעלם התענוג. הכלי מתמלא ונסתם, ומתחיל חיפוש חדש אחר החיסרון הבא והשגת מילוי. לעומת זאת, תכונת ההשפעה - הנתינה, הקיימת בעולם מרגע הבריאה, פועלת השפעתה כל הזמן, ללא התניה, ללא תלות בתמורה. כמו השמש הנותנת אור וחום לכולם, כל הזמן, בכל מצב. הפער התמידי המורגש ע"י האדם בין תחושת המילוי לבין תחושת הריקנות, הקרבה או הריחוק, השנאה או האהבה.. מטולטל כל הזמן בין מצבים הפוכים, מקבל תפנית דרמטית אצל האדם הנמצא בעולם הרוחני.

בעולמו הפנימי של האדם שהגיע להשגה רוחנית, מתקיימת מציאות של שיתוף בין הכוחות המנוגדים. כוח הקבלה וכוח ההשפעה משתפים פעולה ובונים יחד מציאות חדשה, תודעה חדשה, גבוהה. נולד כוח שלישי שלא היה קיים קודם, קבלה שהיא נתינה. האדם הופך עצמו לצינור המעביר את השפע לזולת. הוא לעולם בתחושת מילוי, שמחה, לעולם לא נסתם. השפע עובר דרכו לאחרים. כך מתקיימת מערכת אינסופית של נתינה הדדית, של שיתוף בין תכונת הקבלה לתכונת ההשפעה. האדם פיצח את הסוד וחייו האמתיים, הרוחניים, מתקיימים לנצח.

הירשמו לקורס בחכמת הקבלה

התחילו את השינוי היום

כתבות אחרונות