המציאות האחרת

חכמת הקבלה מלמדת אותנו, שהמציאות היא למעשה ההתמצאות שלנו במה שאנחנו קיימים. זאת אומרת, שאין מציאות בפני עצמה, אלא יש את איך שאני, בחמשת החושים שלי, מרגיש את ההתמצאות שלי ולפי זה אני קובע.

באה חכמת הקבלה ואומרת לנו, שהמציאות הזאת, כפי שכל אחד ואחד מאתנו תופס אותה, ואי אפשר להשוות כי כל אחד תופס אותה לפי החושים שלו, המציאות הזאת מצטיירת בפנינו מתוך התכונות הפנימיות שלנו. אם המציאות הייתה קיימת בפני עצמה, והיינו נולדים לתוכה ומתים, ואחרינו הייתה ממשיכה המציאות כמו שאנחנו רגילים לחשוב, לא היה שום טעם לשבת וללמוד את חכמת הקבלה, אלא שהחכמה העתיקה הזאת באה ואומרת דבר מיוחד מאוד, קשה לתפיסה- המציאות היא ציור, היא מסך שמצטייר מול עינינו כתוצאה מאיך שאנחנו בנויים בפנים. מה מיוחד בתפיסה הזאת? שאם זה כך, אז בוודאי שאם נשנה את התכונות הפנימיות שלנו, גם המציאות, שאנחנו רואים כרגע, תשתנה. אבל, אם זה היה דבר קבוע, היינו חיים את החיים שלנו ומתים. אומרים המקובלים, אין דבר כזה שנקרא מציאות קבועה, אלא יש בבואה, השלכה, איזשהו צל של התכונות הפנימיות שלנו, ואם התכונות הפנימיות שלנו ישתנו, אז נראה גם מציאות שונה.

נראה, את כל מערכת הקשר הקיימת בין בני האדם, כפי שהיא במצבה הטבעי, האמתי והנכון. זה כמו אדם שהולך לדוג עם רשת גדולה- הוא שם את הרשת הזאת, מטביע אותה במעמקי הים, ולאט לאט הרשת הזאת עולה ועולה עד שהיא יוצאת מעל פני הים עם הדגים עליה. אותו דבר כלפי המערכת, מערכת הקשר הנסתרת שכרגע חבויה מאתנו, נמצאת בקרקעית הים, לאט לאט מתגלה לנו, עולה על פני הים, זה מה שאנחנו מגלים. אנחנו נגלה עד כמה אנחנו קשורים אחד בשני, אנחנו נגלה עד כמה כל אחד שעושה פעולה לטובת או לרעת המערכת, עד כמה הוא פוגם בכל המערכת, אנחנו נראה את הקשר המיוחד שקיים בינינו, באיזה צורה אנחנו באמת נמצאים, מהי מערכת היחסים האמתית, את כל זה מגלה לנו חכמת הקבלה. את כל זה אנחנו נראה שונה ואחר, ממה שאנחנו רואים כרגע, ואז גם נפרש את כל המציאות בצורה שונה.