איחוד העם

כל מי שחי במדינה שלנו, קורא לעצמו ישראלי. מרגיש שייך לעם הזה, שותף לו בגורל בטוב וברע. לאחרונה, מתערערת ההרגשה הזאת. הסולידריות מוטלת בספק, אנחנו לא מבינים מי איתנו מי נגדנו. כל מה שנראה לנו זה שיש כאוס אחד גדול, קרע בלתי ניתן לאיחוי בעם שלנו, ולא משנה באיזה צד של הגדר אנחנו עומדים אנחנו מרגישים כלואים. אפשר לקרוא לזה המשבר החוקתי, הפוליטי, החברתי, אבל הוא כולו מייצג משבר ביחסים.

זה המשבר היחיד שאנחנו חווים - משבר החיבור.

נכון, קל לנו לחפש אשמים. קל לנו לצייר לעצמנו אויבים מבית ומחוץ, כל אלה שלא מסכימים לדרכנו. לא זו בלבד, גם כל דבר שאנחנו מנסים לשנות לא מביא לתוצאה הרצויה, ונמשיך לנסות אבל, לא זה הפתרון, אלא רק החיבור ואחדות בינינו. זאת המהפכה של דורנו.

מאז ומתמיד הכוח שלנו היה טמון ביכולת שלנו, כעם, להתעלות מעל המחלוקות בינינו, הפערים ואי ההסכמות ולהגיע לשותפות, וגם היום מתגלה לנו, שהפתרון היחיד למצב זה שאנחנו חייבים להגיע לאיחוד, לקשר בינינו, למעלה מהאינטרס הפרטי של כל אחד ואחד. אם לא נצליח לעשות את זה נרגיש שהכול מתפרק. אם נצליח לעשות את זה נוכל להשיג לעצמנו קיום טוב יותר כאן ועכשיו!